אופרייט ליס בע"מ נ' רמון ואח'

פסק דין

לפני תביעה על סך 14,749 ₪ בגין נזקים שארעו לרכב התובעת עקב תאונה מיום 30.7.12.

מדובר בתאונה בצומת מרומזר, כאשר כל אחד מהנהגים טוען כי הנהג האחר חצה את הצומת במופע אור אדום בנתיב נסיעתו.

העידו בפני הנהגים המעורבים וכן עד נוסף מטעם הנתבעים שהיה עד ראיה לתאונה.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ונספחיהם, בעדויות שבפני, במוצגים שהוגשו ובסיכומי ב"כ הצדדים, הגעתי למסקנה כי הנתבעת חצתה את הצומת לאור מופע אור ירוק לכיוון נסיעתה, ואילו נהג התובעת חצה את הצומת לאור מופע אור אדום בנתיב נסיעתו.

להלן נימוקי:

1.הנתבעת הצהירה כי קודם לחצייתה את הצומת ביצעה פניית פרסה, נסעה לפניה מונית אשר חלפה את הצומת במופע אור ירוק, הנתבעת בלמה את רכבה בטרם כניסתה לצומת ואף לאחר מכן, משהבחינה ברכב התובעת. הנתבעת, בהודעתה על מקרה הביטוח, נ/1, ציינה כי בעת התאונה המכוניות בנתיב מימינה לאחר חציית הצומת עמדו ברמזור אדום. לאחר התאונה התחלף הרמזור בכיוון נסיעתם, הם החלו לנסוע אך נתנו לה אפשרות לפנות את הדרך. אין חולק ואף נהג התובעת מאשר, כי מופע האור הירוק בנתיב נסיעת הרכבים מימין הנהגת מקביל למופע האור הירוק בנתיב נסיעת הנהג. מכאן, שעה שהנתבעת ציינה כבר בהודעתה על מקרה הביטוח בסמוך לאחר התאונה כי לאחר התאונה החלו הנהגים מימין לנסוע לאור חילופי מופע האדום לאור ירוק, הדבר מחזק את טענתה כי בעת התאונה, משנסע נהג התובעת במקביל, גם מופע הרמזור בכיוון נסיעתו היה אדום.

2. זאת ועוד, מטעם הנתבעים העיד מר אסף צור, אשר הצהיר כי היה עד ראיה לתאונה בעודו עומד על המדרכה, כשפניו לכיוון נסיעת הנתבעת. העד הצהיר כי לא היתה לו כל היכרות קודמת עם הנהגת ובאופן אקראי, בעודו מביט אל הצומת, ראה כי רכב הנתבעת נכנס לצומת לאור מופע ירוק ברמזור. העד ניגש מיוזמתו לנתבעת, וכך אף אישרה הנתבעת בעדותה בפני, טען בפניה כי ראה את התאונה ומסר את פרטיו, באם יהיה צורך בעדותו לעניין זה. כן הצהיר העד כי מאותו מועד ועד לדיון היום לא נפגש עם הנתבעת.

אני מוצאת לקבל את עדותו הבלתי תלויה של עד זה, שהיה עד ראיה אקראי לתאונה.

לא מצאתי בעובדה כי העד סבור היה כי נהג התובעת הגיע לצומת מפניה שמאלה אסורה, כדי להטיל דופי בעדותו לעניין מופע האור הירוק בנתיב נסיעת הנתבעת. העד לא ידע להצהיר בוודאות אודות השאלה האם נהג התובעת פנה שמאלה, אך אכן זכר כי הנתבעת נסעה במופע אור ירוק. אך סביר הוא, כי העד יזכור את הפרט אשר היה רלוונטי אותה עת מבחינתו, ואני מקבלת את הצהרתו כי איננו זוכר בוודאות האם נהג התובעת אכן פנה שמאלה.

3.אל מול עדות הנתבעת, אשר נתמכה בעדות העד הנטרלי, העיד נהג התובעת. הוא הצהיר כי נסע במופע אור ירוק בנתיב נסיעתו. הוא לא זכר אם נסע רכב נוסף מאחוריו. הנהג הצהיר כי במעבר החציה מעבר לצומת בהמשך לנתיב נסיעתו הבחין בהולכי רגל בשעת חצייתם, כאשר עשו כן למרות מופע אור אדום בכיוונם. מתקשה אני לקבל את טענת הנהג כי גם הולכי הרגל חצו את מעבר החציה למרות מופע אור אדום וכך גם הנתבעת (כגירסת הנהג). דווקא נוכח הצהרתו לחציית הולכי רגל את מעבר החציה בנתיב נסיעתו, יש כדי לחזק את גירסת הנתבעים כי הנהג נסע לאור מופע אדום בנתיב נסיעתו, שכן אז מתאפשרת חציית הולכי הרגל במעבר החציה באור ירוק.

יצוין עוד כי הנהג הצהיר בפני כי קודם לתאונה עמד לאור מופע אדום ברמזור, ורק משהתחלף המופע לירוק, החל בנסיעתו ואז ארעה התאונה. לעומת זאת, בטופס הודעתו על מקרה הביטוח, ת/1, לא צוין כי התאונה ארעה לאחר שהנהג עמד לאור מופע אדום ברמזור, אלא "בעת נסיעה ברחוב דיזינגוף בתל אביב".

4. לאור כל האמור, אני מוצאת לקבל את גירסת הנתבעים ואני קובעת כי הנתבעת חצתה את הצומת לאור מופע ירוק בנתיב נסיעתה, ואילו הנהג חצה את הצומת לאור מופע אדום בכיוון נסיעתו. מכאן, אחריות נהג התובעת להתרחשות התאונה.

5.הצדדים הודיעוני כי הנתבעת 2 הגישה תביעה נפרדת כנגד התובעת בגין נזקיה עקב התאונה, ולפיכך טענו אף בהקשר לשאלת קיומה של רשלנות תורמת מצד הנתבעת להתרחשות התאונה.

מהראיות שהובאו בפני, לא מסתברת בעיני טענת הנתבעת כי נסעה באיטיות ובלמה לפני כניסתה לצומת, וזאת בשים לב לאופי הנזקים והיקפם ברכב התובעת.

כמו כן, שני הצדדים מסכימים כי התאונה ארעה במרכז הצומת, כאשר רכב התובעת נפגע ממרכז הדלת הקידמית ימנית. לטענת הנתבעת, הנהג אף לא נסע בצמוד לנתיב הימני, כי אם באמצע הכביש הניצב לנתיב נסיעתה.

בנסיבות אלה, באם אכן הנתבעת היתה נוהגת באיטיות, יכול כי היה באפשרותה לבלום עוד קודם לכן ולמזער את הפגיעה בין הרכבים.

אשר על כן, אני מוצאת לקבוע כי, בנסיבות המקרה דנן, לנתבעת רשלנות תורמת להתרחשות התאונה בשיעור 10%, שאין בה כדי להקים עילת תביעה לתובעת.

6.לאור האמור, התביעה שבפני נדחית.

התובעת תישא בהוצאות הנתבעים בסך 2,000 ₪.